צוות החוקרים: פרופ' שולמית פז, ד"ר מיה נגב, ד"ר חני נוימן, ד"ר מוטי זוהר, פרופ' חגי לוין
רקע: שכיחות אירועי מזג אוויר קיצוני ברחבי העולם ובישראל גוברת בשל שינויי האקלים. זהו האתגר הגדול ביותר של המאה הנוכחית שכן הוא משפיע על היבטים רבים בהקשר של בטחון האדם, רווחתו ובריאותו. המחקר עסק בהיערכותן של רשויות מקומיות בישראל לתנאי מזג אויר קיצוני בהשוואה להיערכות למצביחירום אחרים- מלחמתיים ובריאותיים, זאת בהתבסס על מקרה בוחן של העיר חיפה המייצגת מגוון פיסי-אקלימי ומרקם אוכלוסייה עירוני הטרוגני בישראל.
מטרת המחקר: להעריך את מוכנותן של רשויות מקומיות בישראל, בדגש על רווחה ובריאות, למצבי חירוםשל מזג אוויר קיצוני בהשוואה למצבי חירום אחרים, מלחמתיים ובריאותיים (התפרצות מגפת הקורונהבתקופת המחקר הובילה להחלטה לבחון מדדי חוסן גם בהקשר זה). ממצאי המחקר ומסקנותיו עשויים לקדם חוסן קהילתי עירוני ברשויות מקומיות בישראל במצבי חירום.
שיטות המחקר: מחקר בין-תחומי המשלב מתודולוגיה איכותנית וכמותנית (mixed methods). במסגרתו בוצעו:
1) סקירת ספרות לבחינת תוכניות היערכות קיימות לשינויי אקלים
2) מיפוי מדדי בריאות ורווחה עבור אוכלוסיות הנמצאות ברמה גבוהה של פגיעות
3) מיפוי נתוני אקלים וסביבה עבור אזורים הרגישים להצפות, שריפות וגלי חום
4) סקר תושבים מקוון (שאלון) עבור 549 משתתפים שנועד לבחון מדדי חוסן בחיפה וכן לבחון הבדליםבין תפיסות מצבי חירום מלחמתיים ובריאותיים בהשוואה לתפיסות מצבי חירום הנובעים מאירועימזג אויר קיצוני
5) 32 ראיונות עומק מובנים עם בעלי תפקידים מרכזיים ברשות המקומית על מנת לבחון את היערכותמערכת הבריאות למצב חירום.
ממצאי המחקר:
1. מהמיפוי המרחבי של אוכלוסיות הנמצאות ברמה גבוהה של פגיעות, ניתן לראות שהאוכלוסייה הפגיעהביותר לפי המדד הסוציו-אקונומי מרוכזת בעיר התחתית בחיפה כמו גם באזורים רבים בהדר ובחלקה המערבישל קריית שמואל. מהמיפוי עולה כי קיימים אזורים ספציפיים בעיר חיפה הרגישים ברמה גבוהה למצבי חירום בעקבות אירועי מזג אויר קיצוניים, לדוגמא: מערב חיפה והוד הכרמל רגישים ביותר לשיטפונות, רמות הכרמל והכרמל רגישים מאוד לשריפות ואזור התעשייה במפרץ חיפה רגיש במיוחד לחום קיצוני.
2. מסקר התושבים בחיפה, נמצא שתחושת הסכנה, החוסן קהילתי והחוסן הלאומי לאור משבר הקורונה קיימות באופן בינוני. עם זאת, תחושת הסכנה מוערכת כנמוכה ביניהם (ממוצע= 2.64 , ס.ת= 0.82), תחושת החוסן הקהילתי גבוהה יותר מתחושת הסכנה (ממוצע= 2.96 , ס.ת= 0.76), והחוסן הלאומי לגביו נשאלו המשתתפים לאור משבר הקורונה מוערך כגבוה ביותר (ממוצע= 3.28 , ס.ת= 0.84).
3. מניתוח ראיונות העומק המובנים עם בעלי תפקידים מרכזיים ברשות המקומית נמצא כי בניגוד להיערכות קיימת למצב חירום מלחמתי, לא קיימת היערכות מספקת למצבי חירום כתוצאה משינויי אקלים, כדוגמת הצפות, שריפות וטמפרטורות גבוהות. בנוסף, נמצא כי קיים פער בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי בתפיסת המוכנות לחירום, וכן אותרו חסמים בשיתוף הפעולה בין גורמים ברמת הממשל לגורמים ברמההמקומית.
מסקנות: לעיר חיפה שעמדה במוקד המחקר הנוכחי תורת היערכות מפותחת קיימת למצבי חירום שונים בדגש על מלחמה, אך לא קיימת היערכות לשינויי האקלים, בעיקר לא לגלי חום קיצוניים ולעליה בטמפרטורה. לא קיימים נהלי עבודה ברורים והנחיות, לא מתבצעים תרגולים ואין היערכות מבנית לשינויי האקלים הצפויים בשנים הבאות. יתר על כן, חסמים בשיתוף הפעולה בין גורמים שלטוניים ארציים ומקומיים עשוי לפגוע בהתארגנות למצבי חירום. על מנת להיערך באופן מיטבי למצבי חירום שונים בחיפה יש לתת דגש להיערכות מכוונת המיועדת באופן ספציפי לאזורים הרגישים שאותרו במחקר. ישנה חשיבות מרובה להיערכות להשפעות של שינויי אקלים ואירועי מזג אוויר קיצוניים על בריאות הציבור באמצעות פעולות המפחיתות את החשיפה לסיכונים הנובעים מהם (למשל: טיפול מקדים בבעיות ניקוז, מתן מענה במצב של טמפרטורות קיצוניות לאוכלוסיות המאופיינות בעוני אנרגטי, הסברה לציבור לגבי התנהגות נכונה בגל חום ועוד), הן לאירועי מזג אוויר קיצוניים קצרי טווח והן להשפעות אקלימיות ארוכות טווח. במקביל, יש להדק את שיתופיהפעולה בין הגורמים השונים על מנת לספק פתרונות מתאימים לאוכלוסייה במצבי חירום שונים.
ראו מאמר:
Negev, Maya, Zohar, Motti and Paz, Shlomit (2022). Multidimensional hazards, vulnerabilities, and perceived risks regarding climate change and Covid-19 at the city level: An empirical study from Haifa, Israel,Urban Climate,Volume 43,2022,101146,ISSN 2212-0955 https://doi.org/10.1016/j.