Bibliographic details: (***)
עמוס סלמון, חנה נצר-כהן, עזרא זילברמן, רבקה אמית (2015) הערכה איכותית של הסיכון מרעידות אדמה באתרי מורשת ותרבות בישראל. דו"ח מסכם לרשות העתיקות. המכון הגיאולגי דוח מס' GSI/28/2014
Abstract:
כאשר עולה צורך בחיזוק קבוצה גדולה של מבנים כנגד רעידות אדמה והמקורות הנדרשים לכך מוגבלים, יש צורך לקבוע סדרי עדיפויות. הערכת הסכנה )risk )בפניה ניצבת קבוצה כלשהיא של מבנים נקבעת על בסיס הסיכון המאיים )hazard )כנגד הרגישות )sensitivity )והפגיעות )vulnerability )שלהם אשר נגזרים ממצבם ההנדסי כמו גם שימושיהם, חשיבותם וערכם החברתי, תרבותי וכלכלי, וכד'. עבודה זו מתמקדת בהערכה איכותית של החומרה של סיכוני רעידות אדמה )hazard )לאתרים ארכיאולוגיים ומבנים היסטוריים בישראל, באשר רבים מאכלסים קהל רב אך מצויים במצב רעוע ונדרש לחזק את עמידותם לרעידות אדמה. בשלב הראשון דרגנו את רמות הסיכון של כל אחד מגורמי הסיכון הרלבנטיים בישראל, ובכללם קריעת פני שטח, תאוצות קרקע סיסמיות ואפקט ההגברה שעלול להתלוות אליהם, כשל במדרונות, התנזלות וצונאמי. בבדיקה הניסיונית נקבעו עבור כל אחד מהגורמים 4 רמות סיכון יחסיות וכל רמה יחסית קיבלה משקל דומה של עד 4 יחידות. אולם הסתבר שגישה זו מוטה מאחר ובאופן יחסי החומרה של כל אחד מגורמי הסיכון שונה. כך למשל, אתרים שנפגעו קשה מספר רב של פעמים במהלך ההיסטוריה כדוגמת בית שאן, נדמו חשופים לכאורה לחומרת סיכון נמוכה יותר מאתרים שנפגעו חלקית ומעט פעמים כדוגמת קיסריה. חוסר האיזון בחומרת הסיכון ניכר גם בהשוואה בין גורם תאוצות הקרקע האופקית המרבית )PGA )לבין קריעת פני שטח כפי שנהוג בתקן הישראלי: הראשון מחושב לתאוצה שלגביה קיימת הסתברות של %01 ,שכמותה או גבוהה ממנה תתרחש לפחות פעם אחת בתקופה כלשהי של 01 שנים )לפחות פעם אחת ב 470 שנים( ואילו השני מבוסס על אירוע אחד לפחות שהתרחש ב- 111,00 השנים האחרונות. גם פוטנציאל ההרס של כל אחד מהגורמים הללו שונה: זעזועי קרקע עלולים למוטט כליל בניין נתון בשעה שקריעת פני השטח תגרום לגזירתו בלבד. על כן הפחתנו לחצי את משקל חומרתם של כל גורמי הסיכון להוציא תאוצות הקרקע שנדמה כי הוא החמור והנפוץ ביותר, והתוצאות נראות מאוזנות יותר אף כי יש צורך בכיול נוסף מאוזן כמותית. על בסיס המשקולות המעודכנים הושלמה הערכת החומרה של כל אחד מגורמי הסיכון עבור כ- 001 מבנים המצויים בכמאה אתרים ונקבעה דרגת החומרה הכוללת של כל אחד מהמבנים בנפרד. כעת ניתן היה לדרג באופן יחסי את כל המבנים והאתרים שנבחנו בעבודה הנוכחית, מהחמור ביותר לקל ביותר ולקבוע סדר עדיפויות לחיזוק כנגד רעידות אדמה. הממצאים מלמדים שהאתרים בדרגות החומרה הגבוהות יותר מצויים לאורך בקע הירדן שם הם מועדים לתאוצות קרקע גבוהות והגברות שתית חריגות, וכן לאורך החוף וזאת בשל החשיפה לצונאמי והתנזלות. אזורי מרכז הגליל והשפלה הפנימית נמצאו כבעלי חומרת סיכון נמוכה יותר באופן יחסי, אם כי הם עדיין חשופים לתאוצות קרקע והגברות משמעותיות, בהתאמה. הגישה המוצגת בעבודה זו ישימה לצורך הערכת סיכון ראשונית לכל קבוצת אתרים או מבנים ומאפשרת לאתר את אלה בעלי הסיכון הגבוה יותר ביחס לאחרים, ולקבוע בהתאם סדר עדיפויות לטיפול, חיזוק, שימור ושדרוג המבנה. ככל שיעלה צורך לחזק מבנים באופן פיסי, עדיין יידרש לבצע סיור שטח כדי לדייק בהערכה האיכותית, ובמקרים החשובים אף לבצע בדיקה גיאוטכנית ממוקדת כדי לקבל הערכת סיכון כמותית ופרמטרים לחיזוק הנדסי.