ההרצאה הוקלטה וזמינה לצפיה ב  YouTube

תקציר: 
שטפונות הם אסונות הטבע הקטלניים ביותר. השטפונות הגדולים ביותר על פני כדור הארץ קשורים לפריצת סכרים קרחוניים והתרוקנות של אגמים קרחוניים בסוף תקופת הקרח האחרונה. שטפונות ההווה הנגרמים בעיקר כתוצאה מארועי גשם או המסת שלגים הם הקטנים ביותר מבין המכניזמים המייצרים שטפונות. החל מהמאה הקודמת נכנסה אוכלוסיית שטפונות חדשה הנגרמת עקב פריצת סכרים מעשה ידי אדם שעלולים להיות גדולים וקטלניים.
לצורך ניתוח סיכוני שטפונות יש צורך בנתונים הידרולוגיים אבל בסיסי נתונים הידרולוגיים בנחלים בארץ קצרים – עד 70 שנה, ובארה"ב עד 200 שנה. ברוב הנחלים, במיוחד בנחלי המדבר, בסיסי הנתונים קצרים מאד או שאינם קיימים כלל ולכן ניתוח התדירות והערכת סיכוני שטפונות יהיו מבוססים על מודלים שונים, בעלי מהימנות קטנה ולכן יידרש גם מקדם בטחון גדול.
לעומת זאת, הנחלים עצמם משמרים עדויות על זרימות שהתרחשו באגני הניקוז והם יכולים ליצור בסיס נתונים מוצק ש"הולך" לאחור מאות ואלפי שנים. שיטת ה-PALEOFLOOD HYDROLOGY עוסקת באיתור ותיעוד נתונים אלה והיא מתאימה גם לנחלים שאין בהם ידע הידרולוגי כלל. שיטה זו משמשת כיום את הגורמים האחראיים על סכרים בארה"ב ה- BUREAU OF RECLAMATION להערכת סיכונים מחודשת עבור הסכרים שחלקם נבנו בשנות ה-20-30 של המאה הקודמת.
בישראל השטפונות נגרמים ע"י ארועי גשם הינם קטנים ביחס למקומות אחרים בעולם, אם כי במדבר באגני ניקוז קטנים ויתכנו שטפונות גדולים באופן יחסי (ספיקה סגולית גבוהה).
המדידות הסדירות בתחנות מדידה דוגמות "חלון זמן" מצומצם שאינו מייצג בהכרח את משטר השטפונות, ובדר"כ כולל בעיקר שטפונות קטנים ובינוניים אך לא את הגדולים. לכן בסיס הנתונים המדוד מוטה BIASED לכיוון של השטפונות הקטנים. ניתן להגדיל את חלון הזמן ע"י שמוש בשיטת ה- PALEOFLOOD HYDROLOGY.
נזקי שטפונות מאפיינים איזורים בעלי שמושי קרקע אינטנסיביים שבהם התערבות האדם בהידרולוגיה וצפיפות האוכלוסיה, גדולים. הערכת הסיכונים לגבי סכרים חייבת לכלול גם תרחיש של פריצת הסכר.

פרופ' נעם גרינבאום הוא מומחה בגאומורפולוגיה והידרולוגיה. הוא בעל תואר שני (1986) ודוקטורט (1996)מהמכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית, בירושלים. בין תקופות הלימודים הוא עבד בתה"ל (תכנון המים לישראל) במחקר גאולוגי העוסק בהיתכנות של תחנת כוח גרעינית בנגב המערבי עבור חברת חשמל ובהמשך בק.ק.ל כסוקר קרקע. אחרי הדוקטורט שימש כיועץ FREELANCE לחברת חשמל באותו נושא הכולל בעיקר חקירת רעידות אדמה היסטוריות (פליאוסייסמולוגיה). מ-2001 הוא חבר סגל בחוג לגאוגרפיה ולימודי סביבה ובחוג לניהול משאבי טבע וסביבה באוניברסיטת חיפה. פרופ' גרינבאום עוסק במחקרים הידרולוגיים בארץ ובעולם בתחום של שטפונות ההווה ושטפונות-העבר PALEOFLOODS, תנועת סחף כולל אחרי שריפות, גאולוגיה צעירה (רביעון) וגאומורפולוגיה, קרקעות, רעידות אדמה ופליאוסייסמולוגיה.